|
מתן וילנאי, בנו של פרופ' זאב וילנאי, גדול חוקרי ארץ ישראל בדורותהאחרונים וחתן פרס ישראל, נולד בירושלים בשנת 1944. בילדותו, התלווה מתן לא פעם אל אביו בסיוריו המקיפים ברחבי הארץ, וכך התוודע אל הארץ, צעד בשביליה ונקשר לנופיה.את ילדותו עשה בירושלים ולמד בגימנסיה רחביה. בכיתה י"א הצטרף אל הפנימייה הצבאית שליד בית הספר הריאלי בחיפה, פנימייה יוקרתית שהתגלתה כבית יוצר של לא מעט קצינים בכירים. בתוםלימודיו התגייס מתן וילנאי לצבא, התנדב לצנחנים, שרת כמפקד כיתה בגדוד 890 ומשם יצא לבית הספר לקצינים אותו סיים בהצטיינות.
|
| |
את תפקידו הראשון כקצין מילא כמפקד מחלקה בצנחנים ולאחר מכן פיקד על פלוגת צנחנים במהלך הפעולות הראשונות מול ה"פתח" שהחל אז בביצוע פעולות חבלה במדינת ישראל. במסגרת זו נפצע קשה כאשר נטל חלק בפעולת התגמול בסמוע, בדרום הר חברון, ב נובמבר 1966. עם התאוששותו מהפציעה קיבל לידיו את הפיקוד על סיירת צנחנים איתה לחם מלחמת ששת הימים. לאחר המלחמה ב אוקטובר 1969 פיקד מתן וילנאי על המבצע העמוק ביותר בשטח האויב עד לאותה עת – פיצוץ תחנת טרנספורמטרים במצרים עילית בנג' חמדי – במסגרת מלחמת ההתשה אשר פרצה לאורך תעלת סואץ לאחר מלחמת ששת הימים. עם סיום תפקידו שירת כסמג''ד בגדוד הצנחנים ומשם הועבר לחטיבת הבקעה בתפקיד קצין אג"ם חטיבתי, על מנת להחליף חבר שנהרג, רס"ן יוסי קפלן. בחטיבת הבקעה נטל חלק בעשרות מרדפים ופעולות מיוחדות.
|
| |
|
ב- 1970 סיים בהצטיינות את בית הספר לפיקוד ומטה של צה"ל ומונה לסגן מפקד סיירת מטכ"ל ("היחידה"). בסיומה של אותה שנה התמנה למפקד גדוד 890 – הגדוד בו החל את שרותו הצבאי בחטיבת הצנחנים, ופיקד על שורה של פעולות מעבר לגבול, בתחומי לבנון. ב- 1972 מונה מתן וילנאי לתפקיד קצין אג"ם בפיקוד המרכז, תחת פיקודו של אלוף רחבעם זאבי (גנדי) כשבקרבות מלחמת יום הכיפורים עמד בראש כוח משימה מיוחד שפעל בחזית המצרית.ב- 1974 מונה למפקד חטיבת צנחנים מילואים ולאחר זמן קצר למפקד חטיבת הצנחנים הסדירה כשבמבצע אנטבה שימש כסגן מפקד המבצע וכמפקד כח הצנחנים. ב- 1978 סיים את לימודיו במכללה לביטחון לאומי וקיבל את הפיקוד על בית הספר לקצינים של צה"ל. במהלך תפקידו זה, הקים וילנאי חטיבת נ"ט חדשה יבילת אוויר, וזאת כחלק מבניית תפיסה רחבה של הפעלת כוחות מוטסים בעומק שטח האויב.
|
| |
|
בשנת 1978, בגיל 34, מונה וילנאי לתפקיד קצין צנחנים וחי"ר ראשי (קצח"ר) והועלה לדרגת תת אלוף. לאחר שלוש שנים בהן עסק בעיקר בהטמעת לקחי מלחמת יום כיפור במערך החי"ר והצנחנים, מונה לתפקיד מפקד אוגדה משוריינת בצפון, בדרגת תת אלוף. בסיום הקרבות בביירות, במלחמת שלום הגליל, פיקד על מבצע פינוי כוחות צה"ל מבירות. ב- 1984, יצא לחופשת לימודים בארצות הברית ושימש עמית מחקר במרכז ללימודים בינלאומיים באוניברסיטת הרווארד, בבוסטון.
|
| |
|
ב- 1985 הועלה מתן וילנאי לדרגת אלוף ושירת כראש אגף כוח אדם במטכ"ל ומ- 1989 כאלוף פיקוד הדרום. בתפקיד זה שירת למעלה מחמש שנים בתקופת האינתיפאדה הראשונה, בה פיקד על אזור דרום מדינת ישראל ורצועת עזה והתמודד עם פעולות טרור קשות עד לחתימה על הסכמי אוסלו. כאלוף פיקוד הדרום היה וילנאי אחראי על ביצוע הפריסה מחדש ברצועת עזה, על פי הסכמי אוסלו.
|
| |
|
ב- 1994 מונה לתפקיד סגן הרמטכ"ל, כסגנו של אמנון ליפקין שחק. ב- 1998 יצא לחופשת לימודים בארה"ב והיה עמית מחקר במרכז ללימודים אסטרטגיים באוניברסיטת ג'ון הופקינס בוושינגטון, שם התמחה בנושא "המהפכה בארגון הצבאי לקראת שנת 2000" ובארגון וניהול ארגונים גדולים. מתן וילנאי השתחרר מצה"ל בחודש יולי 1998 בתום 36 שנות שירות צבאי.
|
| |
|
את תפקידו האזרחי הראשון, עוד לפני הצטרפותו לפוליטיקה, הציע לו שר החינוך בממשלת הליכוד, הרב יצחק לוי, ומינה אותו לעמוד בראש הוועדה הציבורית למניעת אלימות בבתי הספר. בנוסף, עוד בטרם נכנס לפוליטיקה, היה שותף וילנאי בהקמתו של בית ספר לממשל במרכז הבינתחומי בהרצליה.
עם שחרורו מצה"ל, הוזמן וילנאי על ידי יו"ר מפלגת הליכוד, מר בנימין נתניהו, להצטרף למפלגתו תוך הצעה לשמש בתפקיד שר הביטחון בממשלה שיקים הליכוד לאחר הבחירות הקרובות. וילנאי דחה את ההזמנה ובחר להצטרף למפלגת העבודה בראשית 1999.
למרות שהוגשו בפניו הצעות לשריון מקום ברשימת המפלגה לכנסת, בחר וילנאי להתמודד בבחירות המקדימות בעבודה (פריימריס). בתום קמפיין של שלושה שבועות בלבד, נבחר למקום ה- 3 ברשימת מועמדי המפלגה לכנסת.
|
| |
|
לאחר ניצחונו של אהוד ברק בבחירות 1999, צורף מתן וילנאי לממשלה ומונה לתפקיד שר המדע, התרבות והספורט. בממשלה זו כיהן גם כיו"ר ועדת השרים לענייני האזרחים הערביים אשר במסגרתה עיצב תכנית כוללת לטיפול בבעיות המגזר הערבי "תכנית 4 מיליארד השקל". בנוסף, שימש וילנאי כחבר בקבינט המדיני-בטחוני וכיו"ר ועדת השרים לטקסים וסמלים. בתפקידו כשר הביא בין השאר לחקיקתו של חוק הקולנוע והקמת מועצה לאומית לתרבות, ובתחום הספורט הביא לחקיקת חוק הספורט המוטורי וחוק למניעת אלימות בספורט בדגש על מגרשי הכדורגל. עם הקמתה של ממשלת האחדות הלאומית, בראשות אריאל שרון, בשנת 2001 המשיך וילנאי לכהן בתפקיד שר המדע התרבות והספורט וכחבר בקבינט המדיני בטחוני.
|
| |
|
ב- 2005, עם הצטרפות מפלגת העבודה לממשלה בראשות אריאל שרון, לצורך תמיכה בתכנית ההתנתקות מרצועת עזה, מונה לתפקיד שר במשרד ראש הממשלה וכאחראי על הקשר עם המתיישבים המפונים. באותה שנה התמודד מתן וילנאי לראשות מפלגת העבודה, אך כשבוע לפני הבחירות ויתר על התמודדותו ותמך במועמדותו של שמעון פרס מול עמיר פרץ.
בשנת 2006 נבחר וילנאי במקום ה-7 בבחירות המקדימות לרשימת מפלגת העבודה לכנסת ה-17. בכנסת זו שימש כחבר בועדת החוץ והבטחון, בה כיהן גם כיושב-ראש ועדת משנה לנושאי כוח אדם, וכן שימש כחבר בועדת חוקה, חוק ומשפט ובועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת.
|
| |
בשנת 2007, לאחר היבחרותו של אהוד ברק ליו"ר מפלגת העבודה ומינויו לשר הביטחון בממשלתו של אהוד אולמרט, מונה מתן וילנאי לתפקיד סגן שר הביטחון. בתפקיד זה משמש כאחראי על הטיפול בעורף המדינה, כחלק מהפקת לקחי מלחמת לבנון השנייה ומתוקף החלטת הממשלה, ובנוסף לכך קידם והעביר וילנאי את חוק המילואים. בסוף שנת 2008, לקראת הבחירות לכנסת ה-18, נבחר במקום ה-5 בבחירות המקדימות לרשימת מפלגת העבודה ולאחר כינונה של הממשלה בראשות בנימין נתניהו, המשיך וילנאי לכהן בתפקיד סגן שר הביטחון.
מתן וילנאי נשוי לענת, אב לשלושה - יואב, יאיר ורועי וסב לשניים.
קורות חיים באנגלית- matanvilnai.co.il/pdf/matanvilnai.pdf
|
 |
|